​

חוק הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה כ"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו של אדם אצל מעביד או מטעמו".

תאונת עבודה יכול שתהא כזו שאירעה לא רק במהלך העבודה אלא גם כזו שאירעה בדרך לעבודה או בדרך חזרה מהעבודה. אך חייב להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין התאונה לעבודה.

 

על התובע להוכיח במסגרת תביעתו כי התאונה אכן קרתה במסגרת העבודה ועקב העבודה, ובשל תאונה זו נגרמה לתובע נכות רפואית או נפשית.

 

תביעה להכרת המוסד לביטוח לאומי בתאונה כתאונת עבודה תוגש על גבי טופס ייעודי לנפגעי עבודה.

 

הביטוח הלאומי, לאחר שיכיר בתאונה כתאונת עבודה, ישלם לנפגע דמי פגיעה, תשלום המפצה את הנפגע בגין אובדן כושר השתכרותו והפסד הכנסתו בימים שלאחר התאונה.

 

התביעה תוגש בתוך שנה מיום התאונה. תביעה שתוגש במועד מאוחר יותר תתיישן, והזכאות לפיצוי בגין התאונה יכולה להיפגע.

 

לאחר 91 ימים, ובמקרה בו הנפגע טרם חזר לעבודתו ובשל התאונה נגרמה לו נכות, יגיש תביעה למדור נכות כללית במוסד לביטוח לאומי. המל"ל יזמנו לועדה רפואית שתקבע את שיעור הנכות שנגרמה לו בעקבות התאונה.

על פי גובה אחוזי הנכות שייקבעו לנפגע ייקבע גובה התשלום:

• 0%-9% נכות אינם מזכים בפיצוי.

• 10%-19% מזכים בפיצוי חד פעמי.

• 20% ומעלה מזכים בגמלה חודשית קבועה למשך כל ימי חייו של הנפגע.גובה התשלום נקבע בהתאם לגובה שכרו של הנפגע ערב התאונה.

​

זכויות נפגעי עבודה

 

לנפגעי תאונות עבודה מגיעות זכויות מהמוסד לביטוח לאומי אשר נקבעות בהתאם לאחוזי נכות שנקבעו לתובע ובהתאם ליכולת תפקודו והשתכרותו.

הנפגע יקבל טיפול רפואי ושיקומי ללא עלות על ידי קופות החולים.

 

נפגעים ששיעור הנכות שנקבעה להם גבוהה מ-10%, זכאים לקבל שיקום תעסוקתי, אשר יעזור לנפגע לעשות הסבה מקצועית שתאפשר לו להמשיך ולעבוד על אף מגבלותיו במציאת עבודה התואמת את מגבלותיו הרפואיות. המוסק לביטוח לאומי יפנה את הנפגע לרופא תעסוקתי ובעזרת פקיד השיקום ועובד סיציאלי יבחנו את התאמתו לעבודה אחרת מזו שבה עסק עד ליום התאונה.

 

נפגעים זכאים לקבלת תשלום דמי פגיעה בעבור התקופה בה היו הנפגעים באי כושר עבודה ולא היו יכולים להשתכר. גובה דמי הפגיעה הוא בהתאם לשכרו של הנפגע והתקופה בעבורה יקבל הנפגע דמי פגיעה היא 91 ימים שלאחריה עליו להגיש תביעה לנכות כללית, אשר יכול ותזכה את הנפגע בגמלה חודשית קבועה למשך כל ימי חייו.

​

נכות רפואית ותפקודית של נפגעי תאונות עבודה

 

כאמור לאחר הגשת התביעה לתאונת עבודה, יזומן הנפגע לוועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, אשר תבחן את שיעור נכותו של התובע. הרופא היושב בוועדה יהיה מהתחום הרפואי הרלוונטי לפגיעתו של התובע, וחשוב לוודא זאת בזמן קיום הוועדה. הרופא יבחן את מגבלותיו של התובע הנובעות מהתאונה וייקבע את שיעור הנכות. חשוב לדעת כי הרופא לא יתייחס למגבלות אחרות שיש לתובע ושאינם קשורות לתאונה.

 

הנכות תיקבע על פי ספר הליקויים של המוסד לביטוח לאומי ואשר מצוי בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז – 1956‏.

 

תובע שייקבעו לו מספר נכויות במספר תחומים רפואיים, תחושב הנכות הכוללת של התובע באופן משוקלל. לדוגמא תובע שנקבע לו 10% נכות אורתופדית, ו- 10% נכות נוירולוגית, שיעור הנכות המשוקלל יהיה 19% ולא 20%.

 

במקרים רבים, הנכות רפואית שנגרמה לתובע היא נמוכה אבל השפעתה התפקודית על התובע היא גבוהה, במקרה כזה תופעל תקנה 15, אשר באמצעותה ניתן להגדיל את נכותו של התובע בעד 50%. הדוגמא הקלסית למקרה כזה היא פסנתרן שנפגע באצבעו, הנכות הרפואית שתיקבע לו היא נמוכה יחסית להשפעתה על תפקודו של הפסנתרן ולכן תופעל תקנה 15 על מנת להיטיב עם התובע.

הוועדה הרפואית תקבע כאמור את גובה הנכות של התובע ובהתאם לקביעה זו יקבל התובע פיצוי מהמוסד לביטוח לאומי.

 

גובה הנכות מתחלק לשלוש דרגות:

• 0%-9% נכות- אינו מזכה בקבלת תשלום מהמוסד לביטוח לאומי.

• 10%-19% נכות- מזכה בקבלת דמי פגיעה, מענק חד פעמי בשיעור של 43 קצבאות חודשיות.

• 20% ומעלה נכות- מזכה בגמלה חודשית מהמוסד לביטוח לאומי.

​

הזכאים להגיש תביעה לתאונת עבודה

 

תושב ישראל ואזרח המשלם דמי ביטוח לאומי.

עובד הזכאי להגשת תביעה הינו עובד שכיר, עצמאי, מי שמצוי בהכשרה או שיקום מקצועי, אסיר, חוסה במעון ומי ששכרו קבוע על פי חוק כגון חברי כנסת וכו'.

​

תאונות עבודה ומחלות מקצוע

 

כאמור, תאונת עבודה היא תאונה- אירוע ספציפי, אשר אירע לעובד במהלך עבודתו או בקשר ישיר עם עבודתו, כגון בדרך למקום העבודה או בדרך חזרה ממקום העבודה.

מחלות מקצוע אלו הן מחלות המוגדות בתקנות הביטוח הלאומי. מדובר ברשימה סגורה של מחלות המוגדרות כמחלות מקצוע, ואשר נגרמות בשל עבודתו של התובע.

 

מוות כתוצאה מעבודה

 

כאשר המבוטח נפטר בשל תאונת עבודה או בשל מחלת מקצוע, קמה לבני משפחתו של המנוח זכאות לקבלת גמלת תלויים, הניתן לתשלום באמצעות קצבה או כמענק חד פעמי. את הפיצוי יקבלו מי שהיו תלויים במנוח, האלמן או האלמנה והילדים, ולעיתים אף הורים.

​

​